"החוסך הפנסיוני מבולבל - ואינו מבין את ההבדלים בין המוצרים"

"לכולנו ברור שצריך להסתכל על תשואות לטווח ארוך, וכשמסתכלים כך, המשבר נראה פחות מאיים ומשמעותי", כך אמר היום (ג') יואב בן אור, משנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר בכנס ברית קופות הגמל שמתקיים באילת.

"יש עוד הרבה מוצרים שהיינו רוצים שיהיו, יכול להיות שיש מוצרים שיש יותר מדי מהם", אמר בן אור. "לחוסך הפנסיוני קשה להבין את המוצרים ואת הניואנסים ביניהם. הוא לא מבין את ההבדלים בין מסלולים דומים באותו גוף, או את ההבדל בין גופים ומדיניות ההשקעות שלהם והוא די מבולבל. כל החוסכים רוצים תשואה והם רוצים אותה בלי סיכון. בדרך כלל אם נסביר לחוסך סביר, הוא יהיה מוכן לקחת סיכון בתמורה לתשואה. אבל החוסכים שונאים הפסד, בעיקר לקראת פרישה. בדרך כלל הנטייה של החוסכים להישאר במסלול ברירת המחדל, ואכן כ-95% מהאנשים נמצאים במסלול הכללי".

"אנחנו מדברים רבות על הצורך לחנך את הציבור אך אנו מבינים שיש מגבלה לזה. גם חוסך עם תואר שני במימון סובל מהרבה כשלים שאנחנו מדברים עליהם כאן וכשהוא נגש לחיסכון הפנסיוני שלו הוא לא יודע לקבל את החלטות ההשקעה הטובות ביותר", אמר בן אור.

בן אור: "אני אוהב להקביל את העולם הפנסיוני לארוחה במסעדה סינית בסין. ישראלי שנכנס לארוחה במסעדה בסין מקבל תפריט עם הרבה מנות, אבל הכל בסינית - והוא לא מבין כלום. במקרה הטוב, התפריט יהיה כתוב באנגלית. ההקבלה נורא פשוטה כי הסועד במסעדה הסינית יראה עוד שנייה את המנה שלו ויראה אם היא טובה. בחיסכון הפנסיוני אני בוחר היום מנה לעוד עשרים שנה ואצטרך להתמודד איתה בעתיד".

אשר לייעוץ בבנקים אמר בן אור כי הנושא בחיתוליו: "מדובר בפעילות יחסית זניחה. יש התפתחות במספר הלקוחות ובסך הנכסים, אך כשאנו מסתכלים על התפלגות הייעוץ הפנסיוני לפי מסלולים, ויש לקחת בחשבון שמדובר בנתונים התחלתיים, רואים שהנתח של המסלול הכללי הוא עדיין מהותי, כך שגם מערכת שמייעצת ומתאימה מסלולים פונה למסלול הכללי".


"המוסדיים לא מחזיקים באג"ח זבל"

אריק פרץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, אמר בכנס: "הגופים המוסדיים מהווים שחקן משמעותי בשוק איגרות החוב הקונצרניות הסחירות - אך הם לא כל השוק. בממוצע, שוק החיסכון הפנסיוני מכיל איגרות חוב קונצרניות בדירוג דיי גבוה, וזה לאחר אירועי אפריקה וצים. זה מצביע על כך שלמרות כל הטענות, איגרות החוב שהגופים המוסדיים מחזיקים בהן, בממוצע, הן בטח לא איגרות חוב זבל. גם כשבוחנים אמירות על כך שהגופים המוסדיים הפועלים בתחום החיסכון הפנסיוני העניקו לכל חברה ברומניה, הונגריה או פולין, או כל מקום אחר במזרח אירופה, הלוואה, אחוז ההשקעה של הגופים המוסדיים באיגרות חוב הללו זניח לחלוטין".

לדבריו, "כרשות מפקחת אנחנו לא שבעי רצון מהפיזור שקיים בגופים המוסדיים", אמר פרץ, "אנחנו רוצים לראות את ההשקעות שלהן מפוזרות כך שכאשר יש משבר מקומי אפשר להשיג תשואות חיוביות גם במקום אחר".

פרץ אמר כי ב-2009 שיעור ההשתתפות של הגופים המוסדיים שעוסקים בחיסכון פנסיוני בהנפקות הוא כ-42%. "מתוכן, 62% מהנפקות של אג"ח או שטרי הון שבנקים הנפיקו ורק 35% מהנפקות של חברות אחרות. המוסדיים הגדולים שמנהלים כ-75% מסך החיסכון הפנסיוני רגישים הרבה יותר למאפייני ההנפקה והמנפיק, ושיעור ההשתתפות שלהם נמוך יותר".

אשר להסדרי חוב אמר פרץ: "לא נתערב בהסדר כזה או אחר, אבל אגף שוק ההון דחף גופים מוסדיים להשתמש במודל הנציגות של רשות ני"ע. זה לא המודל הטוב ביותר, אך הוא מאפשר לגופים מוסדיים לשתף ביניהם פעולה. המטרה של המלצות ועדת חודק מאוד פשוטה: לקצר את עקום הלמידה של הגופים המוסדיים בכל הקשור למתן אשראי לחברות עסקיות ולייצר מערכת יחסים מאוזנת בין החברות הלוות בשוק לגופים המוסדיים. יש שיגידו שתגובת רשויות הפיקוח למשבר היתה מאוחרת, אך אני חושב שלא".

פרץ התייחס לסוגיית הקופות המפעליות ואמר: "קיימת תחושה כאילו יש לאגף מגמה לחסל את הקופות המפעליות. ברמה האישית, אך גם ברמת האגף, אין שום כוונה לסגור קופות מפעליות. הגישה של הקופות המפעליות צריכה להיות שונה. הקופות המפעליות יכולות להיות אלו שיתנו את אותה רמת שקיפות ושירות עם דמי ניהול נמוכים יותר, כי הם חשובים ומהווים אלטרנטיבה למערכת האחרת. אני חושב שהקופות המפעליות צריכות להציג גישה של שוות בין שוות. לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי לדעת שעדיין דמי הניהול שלהן יהיו נמוכים משמעותיים".

פרץ סיכם ואמר: "יצאו ביקורות של כמה קופות מפעליות לתקשורת, אך צריך להבין שיש חלק קטן מקופות הגמל המפעליות שאנחנו נכנסים לשם ומקבלים תחושה שהם מנהלים את קופת הוועד ולא את החסכון הפנסיוני של העובדים שלהם. חשוב שהחלק הגדול יפנים את אותם ממצאים שאנו מוצאים במקומות אחרים. ההפנמה של הוראות הרגולציה צריכות להיות זהות לחלוטין".